דעה | אם זוגות מעורבים יכולים – אין סיבה שלא נוכל לחיות כעם אחד

לנוכח הקרע העמוק בעם, נשאלת השאלה, אם בני זוג בעלי השקפה דתית כה שונה זה מזו יכולים לחיות יחד ולשמור על שלמות הבית והמשפחה, מדוע לא נוכל לחיות זה לצד זה – חרדים, דתיי וחילוניים? | טור דעה

כאשר א' ו-ד' הגיעו לטיפול במסגרת סדנא לטיפול בזוגות מעורבים במרכז, היה קשה להאמין כי המסגרת המשפחתית שלהם תמשיך ואף תתחזק. זמן קצר לאחר נישואיהם, א' החל בתהליך חזרה בתשובה ואילו ד' נשארה חילונית לגמרי והמשבר בזוגיות היה כה קשה עד שאיים לפרק את הבית. אלא שבתהליך ממושך של הידברות ושיח הצליחו בני הזוג לגשר על פני הפערים העמוקים שנפערו ביניהם ולמדו לחיות יחד בכבוד ואהבה ומבלי שכל צד מנסה לשנות את האחר.

החברה הישראלית נמצאת במשבר מתמשך לאורך עשורים אולם נראה כי בחצי השנה האחרונה היא הגיעה לנקודת רתיחה שלא הכרנו עד כה. ליבוי היצרים ברשתות החברתיות ומשתקף גם ברחוב, עובר לא פעם לפסים פיזיים ומספיק לראות את האלימות המילולית של נבחרי העם בכנסת כדי להבין כי אנו נמצאים במדרון תלול.

לנוכח הקרע העמוק בעם, נשאלת השאלה, אם בני זוג בעלי השקפה דתית כה שונה זה מזו יכולים לחיות יחד ולשמור על שלמות הבית והמשפחה, מדוע לא נוכל לחיות זה לצד זה – חרדים, דתיי וחילוניים – כל אחד בעל אמונות ותפיסות שונות האחד מרעהו גם במסגרת רחבות יותר כקהילה, כחברה וכעם?

הדרך להצליח במשימה המורכבת, אינה שונה מזו שעוברים זוגות מעורבים. ניתן ליישם את מה שהוכיח את עצמו בהצלחה כה מרובה במסגרות זוגיות ומשפחתיות גם למסגרת של חיים משותפים במדינה אחת. כל זאת באמצעות תהליך של הסרת האיום, שבירת הסטיגמות, זיהוי הדעות הקדומות, איתור צרכים הדדי ומציאת הדרך השלישית ומבוססת על "נוסחא" שנוסתה והוכיחה את עצמה על ידי מאות זוגות מעורבים שעברו סדנאות טיפוליות.

הדרך להצליח חייבת להתבסס על מספר ארבעה עקרונות מרכזיים:
1. כבוד הדדי – המרכיב הראשון והבסיסי ביותר הוא היכולת לכבד את ההבדלים בין איש לרעהו, לא מנסים לטשטש אותם, ומעודדים כל אחד לחיות על פי אמונתו ולהתפתח על פי דרכו. נכון,  קל להגיד, אבל קשה ליישם וחילוני שרואה חרדי, מיד רואה את דמות ה"מחזיר בתשובה" ואילו החרדי רואה חילוני "סכנה לפריצות". יחד עם זאת, חשוב ללמוד להוריד את החסמים, לעקוף את הפחדים, ולהקנות ביטחון ונינוחות ביצירת מפגשים פנים אל פנים.

2. "דיאלוג במקום אידיאולוגיה" – במפגש בין אנשים בעלי פער דתי כמו חילונים לדתיים ובוודאי חרדים, יש הרבה מאד אידיאולוגיה מנוגדת ומעט מאד דיאלוג משותף. זה לוקח זמן ודורש התכוונות, אבל לאט-לאט האידיאולוגיות מונחות בצד ומפנות מקום לדיאלוג, להקשבה, לשיחה, למפגש אמיתי.

3. הבנת הצרכים זה של האחר – המפגש מוביל להבנת הצרכים הנפרדים והמשותפים של שני הצדדים. מה שנראה בהתחלה כ"רב המפריד על המשותף" מתגלה בהדרגה כלא מדויק, והבנה חדשה של צרכים משותפים צצה ועולה. ומתוך הבנת הצרכים המשותפים עולה גם הנכונות להיענות לצרכים הנפרדים.

4. יצירת דרך שלישית – מבוססת על ההבנה שהדרך החדשה לא תהיה לעולם דרכו המוחלטת של אחד הצדדים, אלא יש צורך ליצור דרך שלישית. דרך הדורשת יצירתיות, כנות, שמירה על הזהות של כל אחד מהצדדים והבנה מה ההבדל בין ויתור לבין פשרה והקרבה. המשתתפים מבינים שכדי שכולם ירוויחו – כולם חייבים לעבוד.

ההבנה לפיה ההתנגדות אלה מאלה אינם נובעים ממציאות של איום אובייקטיבי, אלא מסטיגמות ואחיזות שגויות מביאה לתפיסה מוטעית לפיה, יש כאן 'משחק סכום אפס', לפיו, כדי לשמור על האינטרסים שלי הצד השני חייב לוותר על האינטרסים שלו. שינוי הגישה יכול להביא ליצירת מציאות אחרת, טובה יותר לכולנו. הדבר בידינו, והוא אפשרי.

• הכותב הוא מייסד ומנכ"ל מרכז "התקשרות מאמינים ב-יחד" המציעה סדנאות וטיפולים זוגיים לזוגות מעורבים לגישור ושמירה על חיים משותפים