בין עולמות – דור שני לבעלי תשובה

כתב: עמי ברעם מייסד עמותת התקשרות זוגית

חודש אלול כבר בשיאו, שנת הלימודים החלה והילדים במסגרות. ההתחבטויות בין להיות עצמנו בשלמות לבין ההתנתקות מכל מה שלא קשור לחיים הנוכחיים שלנו תופסות מקום נרחב בדיונים אל תוך הלילה

את הדרך ממצריים אל הארץ המובטחת אתם כבר מכירים. ביצעתם כהלכתו את "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" וזרעתם לעצמכם ולמשפחתכם זרעי חיים שכה ייחלתם להם. חיים של צמיחה רוחנית, של חזרה בתשובה שלמה, קיום תורה ומצוות ויראת שמים. אך מהו סגנון החיים אצל זוגות מעורבים דתיים וחילוניים? איזו דרך יבורו להם כאשר אחד מבני הזוג דתי והשני חילוני? או כאשר המשפחה המורחבת קרובה ואהובה אך ערכיה רחוקים שנות אור מערכינו שלנו ?

בעלי תשובה והחברה החרדית

אם נתבונן בזכוכית מגדלת בקהל בעלי התשובה, נגלה כי חלקם עושים מאמצים כבירים על מנת להתמזג בתוך הציבור החרדי ולהיות כאחד האדם שם. הם מנסים להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה החרדית, אם דרך מעבר למקום מגורים בשכונות חרדיות ואם דרך אימוץ של מנהגים, שמות, לבוש וסגנון חיים בדיוק כמו השכנים והקהילה. רובנו טועים לחשוב שבאמצעות כל המאמצים האלו נזכה להיות חלק ממשהו גדול ואיכותי. שהוא המושלם והנכון בעינינו. השאיפה הכבירה ביותר של בעל תשובה מתרכזת בחינוך הילדים. ולמען החינוך חלק גדול מהם בהיעדר הדרכה וידע מבצעים טעויות שנצרבות בלב הילדים או המשפחה למשך חייהם בכאב רב. אם זה ניתוק מהמשפחה החילונית, אם אלו החמרות בהלכה ובמצוות ואם בלנסות ולהשתלב בכח במוסדות.

ישנה הבנה בסיסית שחסרה בתוך כל תהליך ההידמות הזה למגזר שלא באו ממנו, ילדים לזוגות מעורבים חילוניים ודתיים או ילדים לבעלי תשובה לנצח יחיו כשמן בתוך מים. יצופו וימשכו תשומת לב. שהרי הם חיים בין עולמות. התרבות החילונית אינה זרה להם, הם נחשפו לביטויים שונים של החברה החילונית, לצורות לבוש, התנהגות דיבור וכדומה. אין הכוונה בהכרח לדברים משמעותיים, אלא אפילו לפרטים קטנים, לעיתים אף סגנון הגרביים, או סגנון הבעת הכעס כבר "מסגירים" שהילד ומשפחתו בעלי תשובה.

הכחשת העבר לא תגרום להצלחה בעתיד

ברחובות השכונות החרדיות נשמעים לא אחת סיפורים קשים של חוויות לא נעימות אותם חווים ילדים למשפחות שאינם "משלנו". ילדים למשפחות של בעלי תשובה מלאי כוונות טובות ולב מלא קרבה לבורא עולם שללא אשמתם מוצאים את עצמם כדג מחוץ למים. לא מצליחים להשתלב כחלק אינטגרלי מהחברה.  החל מקבלת תשובות שליליות בניסיון להתקבל למוסדות לימוד חרדיים, בתשובות מתחמקות בשידוכים, או סתם לחשושי רכילות בשכונה על צורת קשירת כיסוי ראש מוזרה. עלינו בעלי התשובה להבין שהליך התשובה אותו עברנו לא מסתיים לעולם. אף פעם לא נהיה מישהו אחר, אף פעם לא נוכל להיטמע בצורה מוחלטת. ולמען האמת – גם לא צריכים ! זה בדיוק המקום ממנו נוכל לצמוח בעצמנו ולהצמיח את ילדינו.

לגשר בין שמים לארץ

לזוגות מעורבים חילוניים ודתיים, ולבעלי תשובה יש ערך מוסף שלא יסולא מפז. הם בעצם סולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. הם שליחים שעברו תהליכים מורכבים בחייהם, ובחרו בחירות אמיצות, והם יכולים להתוות דרך כנה ואמיצה לילדים שלהם ולאנשים שיעברו תהליך כזה.   עליהם לשאת את דגל הגישור, האיחוד ומציאת המשותף. במקביל להנמיך את הציפיות הגבוהות של בעלי התשובה מהמגזר החרדי, להסביר ולשתף בקשיים, לנתב את המאמצים דווקא למציאת מקום מתאים נכון ומחובר, לצאת ממקום של חיקוי וניסיון להיטמע לתוך משהו אחיד, שהוא לא הם באמת , לאתר נקודות חוזק ולהעצים אותם.

עמי ברעם