כשהוא דתי והיא לא ולהיפך, מה עושים?

ביום חמישי האחרון קיימה עמותת 'התקשרות זוגית' מפגש לזוגות מעורבים, דתי וחילונית ולהיפך, מכל הארץ. על האירוע ועל התופעה המתרחבת של זוגות שבוחרים לשמור על התא המשפחתי על אף הפערים בתפיסות העולם שוחחנו עם עמי ברעם, מי שיחד עם רעייתו אביטל הקים את העמותה.

מפגש הזוגות שהתקיים במושב גימזו הוגדר כמפגש עיבוד וכהמשך ישיר של סדנה אותה מקיימת העמותה לזוגות בהם אחד חזר בתשובה או עזב את הדת ובכל זאת אינם רוצים לפרק את המשפחה. הנושא המרכזי שדובר בו במפגש היה מה שהוגדר כייצוג של שני הצדדים, הדתי והחילוני, בבית, וברוח זו נפתח שיח סביב המקום שיש לכל צד בבית.

ברעם מציין כי במשפחות בהן אחד מבני הזוג נטש את הדת הנוכחות הדתית עודנה קיימת באופן משמעותי, ומכאן עולה השאלה האם בן הזוג שאינו דתי זוכה למקום וייצוג בשאלות כמו שבת, חינוך ילדים שהן הסוגיות המרכזיות, אך גם לסוגיות נוספות הנוגעות למורכבותה של המשפחה במציאות שכזו: איך הילדים מתמודדים במציאות המורכבת? מה הם יודעים? עד כמה נכון לשתף אותם? איך הם מפרשים לעצמם מציאות שבה ההורה מדליק אור בשבת בעוד להם הדבר אסור? ועוד ועוד.

באשר לחינוך הילדים, הסוגיה המורכבת ביותר, מספר ברעם כי הגישה המובילה היא מתן כלים לילדים להיכרות עם שני העולמות, מתוך שאיפה שבבגרותם יבחרו בדרכם האישית, אך בפועל "זה לא פשוט", הוא אומר והדברים כרוכים בבנייה עדינה של המשפחה, כך שנפשם של הילדים תישאר בריאה למרות מפגש העולמות שמתרחש בביתם פנימה. שאלה נוספת העולה היא כיצד הורה מקבל את בחירתו של הילד לפנות לכיוון דרכו של ההורה האחר, ולקבל זאת מתוך בריאות נפשית ובדרך נכונה.

ברעם מספר כי לבד מהשבת, חינוך הילדים והכשרות, "במקרה של חוזרים בתשובה מתווסף כאן גם נושא טהרת המשפחה. אין כפייה ברוחניות, אבל נושא טהרת המשפחה הוא נושא של קווים אדומים. האישה צריכה פתאום לא רק להכיל את בעלה חוזר בתשובה אלא שהדבר מצריך גם טבילה במקווה".

בעמותה שהקימו בני הזוג ברעם משולבת עבודתם של עובדים סוציאליים, רבנים, פסיכולוגים ועוד כחלק ממאגר הסיוע והייעוץ לזוגות המעורבים. ברעם מבהיר כי על מנת לייעץ למצבים מורכבים שכאלה "צריך רב עם כתפיים רחבות", כלשונו. "לא מדובר ברבנים מעגלי פינות. מדובר ברבנים אורתודוקסיים לכל דבר". העמותה גייסה למשימה שני רבנים משמעותיים המלווים אותה ואת הזוגות, "הם מכירים את ההלכה לעומק ואיפה שאפשר מקלים וכשלא ניתן אז לא".

על הקושי בצירוף רב להכרעות משפחתיות פנימיות שאלנו אם בן הזוג שאינו דתי נכון לקבל את הסמכות של מי שבעיניו אינו בעל סמכות כלל ועיקר. על כך משיב ברעם ומציין כי בין אם ירצה בכך ובין אם לא הרי שבפועל לבן הזוג שאינו דתי יש לפתע רב בתוך הבית וזהו אותו בן זוג הנתלה בדבריהם של רבותיו. מאחר וכך יש נכונות לקבל רב הזוכה לאמונו של בן הזוג הדתי כדמות מכריעה. "אנחנו מציעים בחירה חדשה, למצוא רב שמבין את המורכבות המשפחתית וגם מהווה גורם מאזן ואחראי שרואה את המורכבות הזוגית וההלכתית.גם אם לא בחרת ברב, כאן יש לך הזדמנות לבחור רב".

האם הסיוע מתמקד בזוגות שנקלעו לסיטואציה בשל בחירה של אחד מבני הזוג לאחר שהם כבר נשואים והמשפחה הוקמה, או שהליווי משמש גם זוגות מעורבים שעדיין אינם נשואים ומבקשים להינשא ונכנסים לסיטואציה המורכבת לכתחילה?

"זוגות לפני נישואים באים להתייעץ, וזו התלבטות קשה, כי אנחנו רואים את הזוגות רוצים להיות ביחד. אנחנו לא יכולים לומר שאנחנו ממליצים על זה, אבל גם לא קובעים לאף אחד מה לעשות. אנחנו מציגים את הקשיים והמורכבות וכל זוג יבחר את דרכו. השלב הרומנטי הוא שלב שמטשטש את האתגרים ולכן הם צריכים מישהו שישקף להם את האתגרים". השיקוף הזה של המציאות כולל הורדה של בני הזוג לחיי המציאות והמעשה ביום שאחרי הקמת המשפחה, על מנת שיכירו את המורכבות כפי שהיא באמת ויוכלו לשקול אותה עם כמה שפחות טשטוש. "אנחנו שואלים את האישה הדתייה אם היא מסוגלת להכין סנדוויצי'ים לילדים שנוסעים בשבת… זה תפקידנו, להוריד את הדברים לרמה הזוגית משפחתית והדברים נוגעים לכל הרבדים של החיים". לעומת זאת, הוא מדגיש, כאשר מדובר ב"זוגות עם ילדים, נעשה כל מאמץ כדי לשמור על המשפחה".

יחסם של רבנים לפעילות העמותה אינו אחיד. "יש רבנים שמתייעצים איתנו ויש שלפעמים גם נוזפים בנו, חושדים בנו שאנחנו רפורמים, שאנחנו מקלים בהלכה. זה לא ברור מאליו. העבודה שלנו היא להנחיל לרבנים את הגישה שלנו, שמאפשרת לזוגות להמשיך לחיות מתוך שמירת המרחבים של כל אחד מבני הזוג".