בעולם החינוך החרדי, צפים ועולים יותר ויותר קולות של בני נוער המתמודדים עם אתגרים אישיים ומסגרתיים, לעיתים עד כדי נשירה ממסלול החיים החרדי המוכר.
בפודקאסט של עמותת "התקשרות – המרכז למשפחות עם פערים דתיים", מתארח הרב שלמה כרמלי, יועץ חינוכי ותיק העוסק בתחום החינוך למעלה מ-20 שנה ומשרטט תמונה מורכבת של הנוער החרדי המתמודד, תוך שהוא מציע תובנות חשובות להורים, מחנכים וקהילה.
הרב כרמלי, בעל ניסיון עשיר בעבודה עם נוער ישיבות, נוער חרדי במסגרות המשלבות לימודי ליבה, ונוער נושר, מדגיש כי תופעת הנוער המתמודד אינה חדשה, אך היקפה והמודעות אליה גברו משמעותית בשנים האחרונות. לדבריו, קיים ביקוש גובר בציבור החרדי למסגרות חינוכיות המשלבות לימודי חול, הן מתוך אידיאולוגיה של חרדים מודרניים והן מצד הורים בוגרי ישיבות המרגישים חוסר בהשכלה כללית. עם זאת, הנשירה מתרחשת בדרך כלל כאשר תלמידים מתקשים להסתגל למסגרות ישיבתיות קלאסיות, ולאו דווקא מתוך בחירה אידיאולוגית בלימודי ליבה.
הרב כרמלי מצביע על מספר גורמים עיקריים לנשירה בקרב הנוער החרדי. ראשית, קיים אתגר עולמי של נוער הפחות מתעניין בלמידה ומוטה יותר אחר הנאות. למרות שהנוער החרדי פחות חשוף להסחות דעת טכנולוגיות כמו טיקטוק ופייסבוק, עדיין קיימת ירידה כללית במיקוד בלמידה.
שנית, בתוך המגזר החרדי עצמו, ישנם קשיים לימודיים של תלמידים שהמסגרות מתקשות להכיל. לאורך השנים הייתה לעיתים הזנחה במתן מענה לקשיי למידה, אך כיום רוב המוסדות מכניסים יועצים חינוכיים ומורים מקדמים. למרות זאת, העומס הלימודי בישיבות, המתחיל משעות הבוקר המוקדמות ונמשך שעות רבות, עלול להיות קשה מנשוא עבור תלמידים המתמודדים עם קשיי ריכוז ולמידה. הרב כרמלי מדגים את הקושי בלימוד גמרא עבור תלמיד מתקשה כקריאת ספר טלפונים ארוך ומייגע.
שלישית, קשיים רגשיים וחברתיים משחקים תפקיד משמעותי בנשירה. קשיים אלו יכולים לנבוע מהבית, כגון בעיות בין ההורים או גירושין או מקשיים אישיים וחברתיים של הנער. גם מקרים של פגיעות מיניות, אם כי לא הגורם העיקרי, קיימים ויכולים להוביל לנשירה.
הרב כרמלי מתאר את "נקודת הסנדוויץ'" בישיבה קטנה (בדרך כלל כיתה י') כשנת זמן קריטית בה רבים מהנערים מאבדים את החשק ונושרים. בתקופה זו, ההתלהבות של תחילת הישיבה פגה, והמוטיבציה לקראת ישיבה גדולה עוד לא בשיאה.
עבור הורים, הרב כרמלי מציע "נורות אזהרה" ודרכי פעולה. שינויים בהתנהגות, חוסר רצון לקום לתפילה (תוך התחשבות בעייפות), והתבטאויות לגבי רצון למסגרת לימודית אחרת יכולים להעיד על קושי. חשוב שהורים יהיו קשובים לילדיהם כבר בתלמוד תורה ובכיתה ח', תקופה המאופיינת בתהליך התבגרות ושינויים. הוא מדגיש את הצורך בתקשורת פתוחה, בהרגשת הילד ובשיחה עמו, במיוחד אם הוא נמצא בפנימייה.
בנוגע להתמודדות ההורים עם הלחץ והמורכבות שבגידול נוער מתמודד, הרב כרמלי מדגיש את החשיבות של תמיכה, הכלה ואהבה ללא תנאי. הוא מסביר כי לעיתים "שפת הבוגר" של הנער, המתבטאת במילים כמו "קשה לי ואני לא יכול", משמעותה האמיתית היא "אני רוצה ותעזרו לי". לחץ מצד ההורים יכול להיות חיובי כל עוד הוא בגבולות היכולת של הנער, אך לחץ מוגזם עלול להשיג את התוצאה ההפוכה.
הרב כרמלי מצביע על כך שרבות מהבעיות נובעות מהאווירה בבית – הקפדות יתרות, פחד, חוסר שמחה וחוסר חיות, הורים חווים פחד לאבד את ילדיהם ואת הנורמה המשפחתית, אך חשוב שיזכרו כי כל דבר הוא בהשגחה פרטית ומהווה חלק מעבודת השם שלהם. במקום לנסות לשנות את הילד באופן מיידי, עליהם להתחבר אליו, להיות איתו ולתת לו גב. הוא מביא סיפור מרגש על אב שחזר בתשובה והצליח לחבר את בתו אליו דווקא ברגע של ויתור על הקפדה חיצונית והשקעה רגשית בה.
הרב כרמלי סבור כי אחד האתגרים הגדולים ביותר בעבודה עם נוער נושר הוא השבת הביטחון העצמי והתחושה של ערך עצמי. נערים שנפלטו ממסגרות מרגישים פצועים ובודדים, הוא מדגיש את הצורך לשמוע אותם, להצביע על נקודות החוזק שלהם ולהבהיר להם שהם בסדר כמו שהם. לעיתים, אף יש מקום להקל עליהם במצוות בשלב הראשוני כדי לאפשר להם להתמודד עם הפצעים הנפשיים.
בסיפור הצלחה מרגש, הרב כרמלי מתאר עבודה עם נער ממשפחה טובה שניתק קשר עם הוריו, באמצעות בניית אמון והליך הדרגתי של שיחות עם הנער והוריו, הוא הצליח לגשר על הפערים ולהחזיר את הנער הביתה, שם הוא המשיך להתפתח וללמוד. סיפור נוסף מדגים את ההבדל בין גישה מכילה ואוהבת של הורים חוזרים בתשובה לבין גישה נוקשה, כאשר הגישה המכילה הובילה את הבן לבחור בדרך תורה ומצוות מתוך בחירה.
הרב כרמלי מתייחס גם לתופעת חוסר הזהות בקרב נוער ממשפחות עם רקע של חזרה בתשובה או יציאה בשאלה, ילדים אלו עלולים להתקשות למצוא את מקומם ולהשתייך באופן מלא לציבור החרדי או לציבור החוזרים בתשובה. מתן זהות ברורה ועבודה על תחושת השייכות יכולים לסייע במניעת נשירה.
נקודה נוספת וחשובה שעולה בדבריו היא המשמעות של רכישת סמארטפון על ידי נער חרדי, פעולה זו נתפסת לעיתים כהצהרה על שינוי השתייכות ויכולה להוות נקודת חיכוך משמעותית עם ההורים. הרב כרמלי מדגיש את הצורך בהכלה הורית גם בנושא זה, תוך הצבת גבולות ברורים.
לסיום, הרב כרמלי קורא להורים לזכור שאהבה, הכלה וחיבור לילד הם חיוניים, אך יש לשלבם עם גבולות ברורים. גם כאשר נער עובר על גבולות, חשוב שההורה ימשיך להיות נוכח בחייו ויזכיר לו את הגבולות מתוך אכפתיות. הוא מציין כי גם הקהילה והמחנכים צריכים לפתח כלים להכיל מורכבויות של נוער מתמודד.
השיחה המרתקת עם הרב שלמה קרמלי מעניקה הצצה מעמיקה לנפשו של הנוער החרדי המתמודד ומציעה כיווני חשיבה ופעולה חשובים להורים, למערכת החינוך ולקהילה כולה. ההבנה, ההכלה והאהבה הם המפתח לשמירה על הקשר עם הנוער ולאפשר לו למצוא את דרכו תוך שמירה על קשר עם עולם הערכים שלו.
