שרית ואייל היו במשך שנים משפחה דתית-לאומית מהעיר מודיעין. הם הכירו בסמינר, נישאו בגיל צעיר, והקימו בית עם ערכים ברורים של תורה, מצוות, ושבתות משותפות בבית הכנסת. אבל כשאייל, אב לשלושה ילדים ועורך דין מצליח, הודיע על החלטתו לעזוב את אורח החיים הדתי, עולמה של שרית התהפך. לא רק שהשינוי פגע בזוגיות שלהם, הוא גם העמיד את חינוך הילדים במרכז סערה חדשה.
שרית, בת 36, זוכרת היטב את השבת הראשונה שבה הדברים באמת התפוצצו. "הייתי באמצע להלביש את הבן שלנו, יונתן, לחולצה הלבנה של שבת, ואז אייל נכנס ואמר: 'הוא לא חייב ללכת לבית הכנסת אם הוא לא רוצה. שתיתן לילד לבחור.'"
שרית הרגישה שדמה עולה לראש. "מה זאת אומרת? מאז שהוא נולד הוא הולך איתך לבית הכנסת, ופתאום עכשיו אתה נותן לו 'לבחור'? הוא רק בן שבע!"
אייל השיב בשלווה מדאיגה: "אולי הגיע הזמן שגם הילדים יראו שיש עוד דרכים לחיות, ושגם אני אבא שלהם."מעבר לעניין בית הכנסת, התחילו ויכוחים על השימוש בטלפון בשבת. אייל היה שולף את הסמארטפון, גולש באינטרנט ומתקשר לחברים, בעוד ששרית ניסתה לשמור על אווירת שבת קדושה בבית.
ייעוץ לזוגות עם פערים דתיים
דתיים וחילונים יכולים לקיים זוגיות מאושרת. שיחת היכרות והתאמה חינם.
"אני לא רוצה שהילדים יגדלו עם דוגמה כזאת," היא אמרה לו בליל שבת אחד, כשהילדים כבר נרדמו. "זה מבלבל אותם."
"ומה איתי?" השיב אייל, "אני צריך להעמיד פנים בשבילך? גם לי יש זכות להיות מי שאני."
אחד הרגעים הקשים היה כשהילדה הבכורה, נועה בת ה-10, אמרה לאמה: "אבא אומר שאם אני רוצה, מותר לי לצפות בטלוויזיה בשבת." שרית הרגישה שהיא מאבדת שליטה, לא רק על הילדים אלא גם על המשפחה כולה.
בהמלצת חברים משותפים, בני הזוג פנו לייעוץ מקצועי אצלנו בעמותת התקשרות. בתהליך ממוקד, הם למדו לזהות את הכאב והפחד שמניעים כל אחד מהם. שרית שיתפה על תחושות הבגידה שלה – לא רק בזוגיות אלא גם בערכים שחלמו להעביר לילדיהם. אייל מצדו חשף את תחושת הדחייה שחווה מאז עזב את הדת, כשהוא מרגיש כאילו איבד את מקומו במשפחה.
במהלך הייעוץ, בני הזוג הגיעו להסכמות קטנות שהצטברו להבדל גדול. הוחלט על "חלוקת אחריות" בחינוך הילדים: בשבתות שבהן הילדים רוצים ללכת לבית הכנסת, אייל יכבד את בחירתם וילווה אותם, אבל לא יחויב להשתתף בתפילה. מנגד, שרית קיבלה שאייל ישתמש בטלפון כשהילדים אינם בסביבה כדי לשמור על אווירת שבת.
כמה חודשים לאחר שהתחילו את התהליך, המשפחה חוותה שבת מיוחדת. כולם התיישבו יחד לארוחת ערב, בלי טלפונים ובלי ויכוחים. "הרגשתי בפעם הראשונה מזה זמן רב שאנחנו משפחה," סיפרה שרית.
אייל הוסיף: "זה לא היה פשוט, אבל למדנו לכבד זה את זה. אני מבין שהילדים זקוקים לאחדות ולכבוד הדדי יותר מאשר לאידיאולוגיה."
הסיפור של שרית ואייל הוא רק אחד מיני רבים, שמראה עד כמה פערים דתיים יכולים להשליך על חינוך הילדים. אבל הוא גם מוכיח שעם תקשורת נכונה, תמיכה מקצועית ורצון אמיתי לשמור על המשפחה, אפשר למצוא את הדרך לאחדות גם כשהפערים נראים בלתי אפשריים.
במהלך השנים, פגשנו עשרות משפחות שהתמודדו עם דילמות חינוכיות כמו אלו של שרית ואייל – בין אם זה על שבת, חגים או ערכים יומיומיים. בעזרת כלים ייחודיים שפיתחנו, אנחנו מצליחים לעזור למשפחות למצוא פתרונות שמכבדים את שני הצדדים, בלי לפגוע בילדים.
אם גם אתם מרגישים אובדי עצות מול פערים כאלה, אנחנו כאן כדי לעזור לכם לבנות גשר מעל הפערים – לטובתכם ולטובת ילדיכם.