"בין הקידוש לטלוויזיה: מה עושים שאחד מתחיל לשמור שבת?"

כשאורית, רואת חשבון בת 38 מירושלים, החליטה להתחיל לשמור שבת, היא לא דמיינה שזה יוביל לרעידת אדמה בזוגיות שלה. בן זוגה, יוסי, מהנדס תוכנה בן 40, שהתרגל לבלות את השבתות עם סרטים ומנגלים, הרגיש שהשינוי של אורית הוא לא פחות מבגידה באורח החיים שבנו יחד. הסיפור שלהם הוא סיפור של כאב, פשרות והבנה – ולבסוף, ניצחון האהבה על הפערים.

המשבר מתחיל:
זה קרה ביום שישי אחד, כמעט כמו בכל שבוע. יוסי הדליק את הטלוויזיה מיד אחרי ארוחת הערב, ואורית התיישבה לידו עם כוס תה. אבל הפעם, משהו היה שונה. "אני לא יכולה להמשיך ככה," היא אמרה לפתע, "אני רוצה להתחיל לשמור שבת."

יוסי הביט בה, מבולבל: "מה זאת אומרת? את פתאום דתייה עכשיו? אנחנו לא כאלה."

"זה לא קשור אליך," אורית ענתה, מנסה לשמור על קור רוח, "זה משהו אישי שלי, משהו שאני מרגישה צורך לעשות."

אבל עבור יוסי, זה לא הרגיש אישי. זה הרגיש כמו איום ישיר על אורח החיים המשותף שלהם.

השבתות הפכו למקור קבוע למתח. אורית כיבתה את הטלפון ונמנעה מצפייה בטלוויזיה, בעוד שיוסי המשיך בשגרתו, אבל עם תחושת מרחק גוברת. "את כבר לא אותה אורית שהתחתנתי איתה," הוא אמר לה פעם, בפנים קשות.

מצידה, אורית הרגישה שהיא נאבקת לבד. "אני לא מבקשת ממנו להשתנות," היא סיפרה לחברתה, "אבל למה הוא לא יכול לכבד אותי?"

ערב שבת אחד, אחרי ויכוח סוער במיוחד, יוסי יצא מהבית בכעס וחזר רק בבוקר. "אם את בוחרת בשבת, אולי לא נשאר מקום לשנינו," הוא הטיח בה. אורית, עם דמעות בעיניים, ענתה: "אני בוחרת גם בך וגם בשבת. אתה לא חייב לבחור, אבל אני כן מבקשת שתקשיב."

בהמלצת חברים, יוסי ואורית פנו לייעוץ זוגי בעמותת התקשרות, שם למדו לדבר זה עם זה באמת, מבלי להטיח האשמות. אורית הצליחה להסביר ליוסי שהשמירה על השבת לא באה מתוך רצון להתרחק ממנו, אלא מתוך רצון להתחבר לעצמה ולמשמעות עמוקה יותר בחייה.

יוסי, מצידו, הבין שאף על פי שהוא לא מוכן לוותר על אורח החיים החילוני שלו, הוא יכול להראות כבוד לבחירות של אורית מבלי להרגיש מאוים.

עם הזמן, השניים מצאו פתרונות יצירתיים: אורית שמרה על השבת בדרכה, ויוסי המשיך לבלות את הזמן שלו כרצונו, אבל הם קבעו שגם בזמן הזה הם מקדישים זמן זה לזה. בליל שבת הם התחילו לשבת יחד לארוחה חגיגית, עם שיחה משותפת ונרות שבת, ולאחר מכן כל אחד פנה לדרכו.

היום, אחרי שנה של ניסיונות ומאמצים, אורית ויוסי מספרים בגאווה שהפערים בשבת חיזקו את הזוגיות שלהם. "לא הייתי מאמין שזה אפשרי," יוסי משתף, "אבל במקום להרגיש שזו מלחמה, זה הפך להיות הזדמנות. למדנו לכבד אחד את השני באמת."

אורית מוסיפה בחיוך: "הבנתי ששבת לא חייבת להפריד בינינו. להפך, היא הפכה להיות עוד מקום שבו אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו ועל הקשר שלנו."

הסיפור של אורית ויוסי הוא תזכורת לכך שגם פערים דתיים משמעותיים לא חייבים להוביל לקרע בזוגיות. בעזרת תקשורת פתוחה, ליווי מקצועי ורצון משותף להצליח, אפשר להפוך כל אתגר להזדמנות.

הניסיון שלנו בעמותה:
במהלך 16 שנות פעילותנו, פגשנו עשרות זוגות עם סיפורים דומים. אנחנו יודעים כמה קשה להתמודד עם פערים בשבת, בכשרות ובאורח החיים בכלל, אבל גם יודעים שאפשר למצוא פתרונות שמחזקים את הזוגיות במקום להחליש אותה.

אם גם אתם מתמודדים עם אתגרים כאלה, אנחנו כאן בשבילכם. בעזרת ייעוץ מותאם אישית וסדנאות מקצועיות, נעזור לכם למצוא את הדרך לשלום – גם בשבת וגם בכל ימות השבוע.