לימוד זוגי משותף –משהו חדש נולד בעולם
כתב: עמי ברעם, מייסד עמותת "התקשרות זוגית".
אם אתם חווים זוגיות שנמצאת במצב סטטי, מתפקדים כמו שתי ישויות נפרדות, שחיות במקביל רק כדי להמשיך ולממש את הצרכים של כל אחד ואחת ואת מחויבויות המשפחה, נוכל לתת לכם עצה אחת מועילה ובטוחה: קבעו זמן ללימוד זוגי משותף, ואם אפשר – בשבת.
לכל אחד יש את הראש שלו, ואת צורת ההסתכלות שלו על העולם. מי מאתנו אופטימיים ומי פסימיים, מי מאתנו מסיקים מסקנות ארוכות טווח וחלקנו דווקא חושבים לטווח קצר, מי מאתנו מעשי מאד ומי מעט יותר פיוטי או רוחני, לכל אחד דרכו שלו, וכך הוא מתנהל בעולם. גם בתור בני זוג כך אנחנו מתנהגים, כל אחד עושה את המטלות שמתאימות לו או שמוטלות עליו, ומעדיף להשקיע בתפקידים הנוחים והמתאימים לו. צורת חיים שכזו בדרך כלל גורמת לנו להיות כמו שני קווים מקבילים שלעולם אינם נפגשים. וכאשר מדובר בבני זוג – זהו מתכון לזוגיות כבויה וחסרת חיים.
זוגות עם פערים אידאולוגים גם כך חווים את העולם בצורה מעט שונה האחד מהשני, עולמות התוכן לעיתים שונים והגישה קצת אחרת, שכן אדם דתי מסתכל על העולם בעיני התורה והמצוות ואדם שאינו דתי לעיתים מביט בעיני שכלו או תחושותיו, בעיני ההיגיון שלו או בעיני פילוסופיה אחרת בה הוא מאמין. לזוגות אלו משימת החיבור חשובה כפליים, כי הפערים עלולים ליצור ריחוק וחוסר הכלה וחיבור בין בני הזוג.
אז מה עושים? לומדים!
כאשר ישנם פערים בזוגיות, אחת העצות היא לייצר משהו חדש ממנה. משהו שמהווה "פרי" זוגי שנוצר מחיבור מהותי של בני הזוג. לקחת טקסט שבני הזוג בוחרים יחד, וללמוד אותו – להסתכל עליו דרך המבט של כל אחד ואחת מבני הזוג זהו אחד הצעדים שיוכלו להזניק את הזוגיות שלכם קדימה. להגביר את היכולת שלכם להביט על העולם דרך עיניו של בן הזוג, דרך תחושותיה של בת הזוג, ולפענח אותו יחד עם הפרשנות החדשה שלכם. הדבר דומה ממש ליצירה משותפת שהופכת אתכם לאחד, גם באותם הרגעים וגם לאחר מכן. החיבור מעצים את הביחד, את ההבנה שאנחנו משפחה ושיש לנו דרך משותפת לראות ולעבור את העולם הזה, והיא נעשית כשכל אחד מאיתנו מביא את הטוב שבו, את נקודת מבטו, את התובנות הייחודיות שלו ואת מה שאסף איתו במסעו בעולם עד אותו הרגע. ואז המסע הופך להיות משותף, והטקסט לחיבור מיוחד.
אל תנסו לשנות לימוד טקסט שקשור לתורה או להלכה, או אפילו הגות יהודית בבית של זוג מעורב הוא נושא מורכב מאד, לעיתים מאיים מעט על החלק הפחות דתי מבינכם, או על מי שגם כך כבר נתן מעצמו הרבה מאד על מנת לממש את הזוגיות המעורבת. ולכן חשוב מאד כאשר בוחרים מה ללמוד, לבחור ביחד, להבין איזה תחום יכול להיות אהוב ומעניין על בן / בת הזוג, ומה יוכל להעניק לנו ערך מוסף כבני זוג ששואפים להקים משפחה בעלת ערכים משותפים, עם אהבה גדולה ומבט אחיד אל העתיד.
ולכן – אל תבחרו את הלימוד מתוך רצון לשנות את בן הזוג או להשפיע עליו מבחינה דתית או רוחנית. הרי אתם יודעים שהזוגיות של זוגות עם פערים אידיאולוגים רגישה יותר, היתדות שלה הם האהבה שלכם, והיכולת שלכם לבוא אחד לקראת השני למענה. הרצון היחיד שיוכל להיות בכם הוא הרצון להמשיך ולייצר בסיס איתן עמיד וחזק של אהבה של משפחה ושל ביחד. ולכן אין זה חשוב מה תבחרו ללמוד, אם טקסט פילוסופי של הרמב"ם, מאמר חסידות המדבר על נפש האדם או דווקא את ספר משלי המדבר על החיים עצמם ומעניק לנו תובנות שיכולות לפתח שיחה ארוכה ומאתגרת. העיקר לייצר את הביחד הזה. הלימוד יצליח כאשר אנחנו נייצר שיח פורה ומעמיק, מכיל את השני ואת השוני, ומצליח לחבר בין עולמות. ממש כמו לידה של משהו חדש. אם תצליחו ללמוד ליד הילדים – תוכלו לתפוס שני ציפורים במכה אחת ולתת להם את הזכות לראות איך הזוגיות של ההורים שלהם צומחת ומעמיקה, וגם להכיר בערכו של הלימוד כמעשה מעצים ומפתח.
עמי ברעם
